ערבים בשוק העבודה - הבדלים ושינויים בהעדפות תעסוקתיות

תמונת מצב העובדים והעובדות בישראל

ד״ר אייל בר-חיים ויוני בן בשט אוגוסט 2023

עיקרי הממצאים:

1. בין השנים 2016 ל-2022 חלו שינויים משמעותיים בהעדפות התעסוקתיות של העובדים בחברה הערבית. שינויים אלו נובעים, בין היתר, משינויים דמוגרפיים וחברתיים, עלייה ברמת ההשכלה, עלייה בהשתתפות נשים בשוק העבודה, שינויים בדפוסי מגורים, מעבר לתפיסה יותר אינדיבידואליסטית ועוד.

2. ערבים מחשיבים עבודה שתורמת לחברה וגמישות בשעות עבודה - משמעותית יותר מיהודים. 78% מהערבים הדגישו את חשיבות הגמישות בשעות העבודה, לעומת 60% מהיהודים. 92% מהערבים הדגישו את חשיבות התרומה לחברה, לעומת 57% מהיהודים.

3. השינויים בשוק העבודה בחברה הערבית משתקפים בהתחזקות העדפות ״רכות״, בין היתר בעלייה בחשיבות העניין בעבודה והתרומה לחברה, זאת לצד ירידה בחשיבות הביטחון התעסוקתי.

4. למרות הרחבת האפשרויות של הנשים הערביות בשוק העבודה – עדיין קיימים הבדלים מגדריים משמעותיים בהעדפות. נשים ערביות מעדיפות ביטחון תעסוקתי על פני העדפות אחרות, וזאת בשונה מגברים ערבים: 94% אצל נשים מוסלמיות ו-84% אצל נשים נוצריות, לעומת 74% ו-76% בקרב גברים נוצרים ומוסלמים בהתאמה.

5. השינוי המשמעותי ביותר בהעדפות התעסוקתיות בחברה הערבית הוא בקרב נשים, על רקע הגידול בהשתתפותן בשוק העבודה.

6. במקביל לשינויים בהעדפות התעסוקתיות ובעיקר להשתלבות בשוק העבודה – ישנה תמיכה גבוהה בחברה הערבית בזכות השביתה, שלא השתנתה כמעט לאורך השנים. מעל 85% מהמוסלמים ומעל 80% מהנוצרים תומכים בזכות השביתה.

המחקר מבוסס על סקר מיוחד שערך פורום ארלוזורוב בחודשים יוני-יולי 2022 באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה. הסקר כלל 3,000 משיבים מעל גיל 18, המהווים מדגם מייצג של המשתתפים בכוח העבודה בישראל: 507 משיבים מהחברה הערבית, 340 משיבים מהחברה החרדית ו-2,231 משיבים מהחברה הכללית. המגזר היהודי וחלקים מהמגזר החרדי[1] והערבי נדגמו אינטרנטית, ורוב המגזר החרדי והערבי נדגמו טלפונית. הסקר נבנה כך שיהיה בר-השוואה לסקרים מקיפים אחרים, כשבניתוח הנוכחי אנו משווים את תוצאותיו לנתוני ישראל מתוך הסקר החברתי הבינלאומי (ISSP 2015 - Work Orientations IV) משנת 2016. בכל התרשימים, הנתונים המוצגים הם ברמת מובהקות סטטיסטית גבוהה. תוצאות עם רמת מהימנות נמוכה מוצגות עם פסים דקים.

1. ערבים מחשיבים עבודה שתורמת לחברה וגמישות בשעות עבודה - משמעותית יותר מיהודים

השינויים הפוליטיים שחלו בחברה הערבית בשנים האחרונות, אשר באו לידי ביטוי בכניסת מפלגת רע"מ לקואליציה לאחר בחירות 2021 לא התחוללו בחלל ריק. בעשור האחרון חלו שינויים דמוגרפיים וחברתיים רבים בחברה הערבית, שהביאו למהפך מגזרי בשוק העבודה. בין השאר, חלה עלייה ברמת ההשכלה, עלייה בהשתתפות נשים בשוק העבודה, שינויים בדפוסי מגורים ומגמות נוספות, המעידות על הרחבת ההזדמנויות לשילוב ערבים בכלכלה הישראלית[2]. לאור שינויים אלו החלטנו לבחון את העדפותיהם התעסוקתיות של ערבים בשוק העבודה.

איור 1 מציג את ההבדלים בהעדפות תעסוקתיות בין יהודים לערבים בשוק העבודה. ישנם הבדלים משמעותיים בהעדפות התעסוקתיות בין יהודים לערבים, בנושאים כגון גמישות בשעות העבודה, חשיבות עבודה שתורמת לחברה, עניין בעבודה, אפשרויות קידום, הכנסה גבוהה ובטחון תעסוקתי. עבור היהודים, הגורם החשוב ביותר בעבודה ב-2022 הוא הכנסה גבוהה - 94% מהיהודים סימנו העדפה זו כחשובה או כחשובה מאוד. לעומתם, 92% מהערבים מעדיפים עבודה הכוללת ערך מוסף של תרומה לחברה וזאת לצד הכנסה גבוהה (90%). יתר על כן, יהודים מעדיפים משמעותית פחות גמישות בשעות העבודה ועבודה התורמת לחברה מאשר את שאר הקטגוריות, זאת לעומת האוכלוסייה הערבית, שמציבה את התרומה לחברה בראש סדר העדיפויות.

ייתכן שהדבר נובע מכך, שהשינויים בשוק העבודה פתחו בפני ערבים משרות חדשות, טובות יותר מבעבר, אך עדיין לא אפשרו כניסה רחבה למשרות הטובות ביותר. על כן, ערבים התאימו את ציפיותיהם למשרות שכן פתוחות בפניהם[3], אלו המאפשרות גמישות בשעות העבודה ותרומה לחברה[4].

2. השינויים בשוק העבודה בחברה הערבית משתקפים בהתחזקות העדפות ״רכות״ – עניין בעבודה והתרומה לחברה, זאת לצד ירידה בחשיבות הבטחון התעסוקתי

מאיור 2, המציג את הבדלי ההעדפות בין 2016 ל-2022 בקרב מוסלמים ונוצרים, עולה כי השינויים בשוק העבודה מתבטאים גם בהעדפותיהם של ערבים. בשתי הקבוצות, רוב ההעדפות המסורתיות יותר פחתו – חשיבות הבטחון התעסוקתי, הכנסה גבוהה ואפשרויות קידום. לעומת זאת, ההעדפות האחרות, ובייחוד העניין בעבודה – עלו.

שינויים אלו עשויים להצביע על אפשרויות רבות יותר העומדות בפני ערבים בשוק העבודה. כאשר שוק העבודה בעל אפשרויות מצומצמות, קיימת נטייה להעמיד את השכר כמשמעותי ביותר. לעומת זאת, שוק עבודה שבו הזדמנויות מגוונות מאפשר הרחבה של הקריטריונים לפיהם מתבצעת העדפת מקום העבודה.

כך ניתן לראות, כי בקרב מוסלמים חלה עלייה של 6 נקודות האחוז בחשיבות העניין בעבודה לעומת ירידה של 15 נקודות האחוז בחשיבות הבטחון התעסוקתי. אצל הנוצרים העלייה בחשיבות העניין בעבודה דרמטית אף יותר (20 נקודות האחוז) וזאת במקביל לירידה בשיעור דומה בחשיבות הבטחון התעסוקתי. בנוסף, חלה בקרב הנוצרים גם עלייה משמעותית בגמישות בבחירת שעות העבודה (10 נקודות האחוז) וירידה בחשיבות ההכנסה הגבוהה (16 נקודות האחוז).

3. למרות הרחבת האפשרויות לנשים – עדיין קיימים הבדלים מגדריים משמעותיים בהעדפות בשוק העבודה בחברה הערבית, בעיקר בקשר לביטחון תעסוקתי וגמישות בבחירות שעות העבודה

בקרב האוכלוסייה הערבית ניכרים פערים מגדריים משמעותיים בהעדפות התעסוקתיות, כאלה שאינם נראים באוכלוסייה היהודית. נשים נוצריות ומוסלמיות מחשיבות פחות את העניין בעבודה ביחס לגברים - פער של 16 נקודות האחוז בין גברים ונשים בקרב נוצרים ופער של 7 נקודות האחוז בקרב מוסלמים. מנגד, הנשים הנוצריות מחשיבות את הערך המוסף החברתי של העבודה יותר מאשר גברים מוסלמים ונוצרים.

הפער המשמעותי ביותר בין נשים לגברים בחברה הערבית נמצא דווקא בנושא הביטחון התעסוקתי. בעוד ש-96% מהנשים המוסלמיות ו-84% מהנשים הנוצריות מגדירות את הביטחון התעסוקתי כחשוב, רק 75% מהגברים המוסלמים והנוצרים אומרים שביטחון תעסוקתי חשוב להם.

ממצאים אלה מעידים על הבדלים מגדריים, אשר ייתכן וניתן לייחס אותם לכניסה המאוחרת של נשים ערביות לשוק העבודה. כניסתן המאוחרת גורמת לכך שמקומן בשוק העבודה עדיין אינו מובטח, גם מבחינת מקומות העבודה וגם מבחינה משפחתית, ולכן הן מעדיפות גמישות בבחירת שעות העבודה (המאפשרת החזקת המשרה במקביל לגידול ילדים) וביטחון תעסוקתי על פני עניין בעבודה. אפשר, כי את הערך המוסף בעבודה הן מוצאות בתרומה לחברה ולא בעניין האישי.

4. השינוי המשמעותי ביותר בהעדפות התעסוקתיות בחברה הערבית הוא בקרב נשים, על רקע הגידול בהשתתפותן בשוק העבודה

במבט ממוקד על הנשים הערביות, ניכר כי בין השנים 2016 ל-2022 חל גידול משמעותי בחשיבות הגמישות בשעות עבודה (גידול של 26 נקודות האחוז בקרב נוצריות ו-17 נקודות האחוז בקרב מוסלמיות), בתרומה לחברה (גידול של 30 נקודות האחוז בקרב נוצריות ו-3 נקודות האחוז בקרב מוסלמיות) ובעניין בעבודה (19 נקודות האחוז בקרב נוצריות ו-5 נקודות האחוז בקרב מוסלמיות). בעוד שההבדלים שהצבענו עליהם בין גברים לנשים עשויים להצביע על תפקידים מגדריים מסורתיים (בעיקר בכל הכרוך באיזון בית-עבודה), ההבדלים בקרב הנשים הערביות בין השנים משקפים את השינוי המשמעותי שחל בכוח העבודה של נשים ערביות, בדגש על כניסת אימהות לשוק העבודה ועלייה כללית בשיעור הנשים הערביות העובדות (Fuchs & Wilson,2018) .

5. במקביל לשינויים בהעדפות התעסוקתיות - תמיכה גבוהה בחברה הערבית בזכות השביתה

איור 5 מציג את אחוזי התמיכה בזכות השביתה לפי דת. מצד אחד, ניתן היה לצפות כי השינויים שתוארו לעיל בקרב הערבים, ובעיקר ההשתלבות במקצועות חופשיים, יביאו אותם לאמץ נקודת מבט המסתייגת מזכות השביתה. מנגד, היותם של הערבים מיעוט, הסובל במקרים רבים מאפליה בשוק העבודה ומחוץ לו, עשויה להגדיל את התמיכה בזכויות עובדים בכלל ובזכות השביתה בפרט[5]. בפועל, למרות השינויים בשוק העבודה, התמיכה בזכות השביתה בקרב החברה הערבית נותרה יציבה. על כן, נראה כי בעוד שהעדפותיהם של ערבים ביחס לעיסוקם השתנו לאורך השנים, חשיבות זכות השביתה מבחינתם, בדומה ליהודים, לא השתנתה.

[1] אנו מציגים את התוצאות ללא פילוח לרמת דתיות, בשל היעדר האפשרות להשוות קבוצות דתיות בין שני הסקרים.

[2] דוח שוק העבודה: זינוק היסטורי בהשכלה ותעסוקת נשים ערביות (גלובס, 2023). [3] Gottfredson, L. S. (1981). Circumscription and compromise: A developmental theory of occupational aspirations. Journal of Counseling psychology, 28(6), 545.‏ [4] מחקרים על הבדלים בין קבוצות מיעוט לקבוצות רוב בהעדפות תעסוקתיות, מראים על העדפת יתר של קבוצות המיעוט בכל האמור הן בשעות עבודה (Cleland et al., 2014) והן בתרומה לחברה (Kirton, 2009). [5] Defreitas, G. (1993). Unionization among racial and ethnic minorities. ILR Review, 46(2), 284-301.