מקורות הכנסה חלופיים ואחראיים לתקציב המדינה לשנת 2025
ספטמבר 2024
עו"ד בועז גור
לכבוד:
שר האוצר מר בצלאל סמוטריץ'
יו"ר ועדת הכספים חה"כ הרב משה גפני
חברות וחברי הכנסת ה-25
הנדון: מקורות הכנסה חלופיים ואחראיים לתקציב המדינה לשנת 2025
מלחמת "חרבות ברזל" שגבתה מספר קורבנות בלתי נתפס והותירה עד עצם היום הזה 101 חטופות וחטופים בשבי, הובילה לפגיעה חסרת תקדים במשק הישראלי ובעורף האזרחי. המלחמה גם חשפה את חולשתם של הממשלה ושל השירותים האזרחיים בישראל שצומצמו, נשחקו והופרטו במהלך 40 השנים האחרונות, ובפרט מאז שנת 2003, כתוצאה ממדיניות ממשלתית ארוכת שנים ומכוונת.
לצד המחירים האנושיים חסרי התקדים, האסון והמלחמה גובים גם מחירים כלכליים כבדים. תיקון לקחי העבר והמדיניות הכלכלית שנהגה עד פרוץ המלחמה, מחייב התמודדות אחרת, אחראית וצופה פני עתיד, שתכליתה שיקום וצמיחה. התמודדות שתפסיק לאלתר את "מדיניות הצנע" הממשלתית שהיתה נהוגה עד כה ותקבע תחתיה מדיניות תקציבית מרחיבה לשיקום אחריות המדינה לכלל אזרחיה.
את העלות הישירה של המלחמה המדינה יכולה לממן גם באמצעות גיוס חוב, כפי שהיא עשתה. אבל את הגידול הקבוע בהוצאות הממשלה שצפוי בעקבותיה, יידרש לממן באמצעות העלאת מיסים או קיצוץ בהוצאות הקיימות. לפי בנק ישראל – על מנת לשמור על מסגרת החוב של ישראל יציבה, יש להגדיל את התקציב השנתי בכ-30 מיליארד ₪ באופן קבוע, כך שעלויות המלחמה הקבועות לא יגדילו את הגרעון המבני. כלומר, על הממשלה לבצע התאמות פיסקליות בסך כ-1.5% תוצר.
לפניכם הצעה לחבילת התאמות פיסקליות למימון הגידול בהוצאות הממשלה הקבועות, אשר משקפת מדיניות אחראית שתכליתה לשמור על פעילות השירותים האזרחיים ועל איתנות העורף האזרחי, באופן שהוא צודק חברתית ונכון כלכלית לטווח הארוך. לתפישתנו, זוהי הדרך הנכונה להחזיר את ישראל לתוואי חוב-תוצר אחראי, ולצמצם את רמות אי-השוויון הגבוהות במדינה.
בנוסף, יובאו בפניכם השגות על קביעותיו של שר האוצר, מר בצלאל סמוטריץ', כפי שעלו במסיבת העיתונאים להצגת תקציב המדינה לשנת 2025 מיום 3.9.2024.
א. עקרונות לגיבוש חבילת ההתאמות הפיסקליות למימון הגידול בהוצאות הממשלה הקבועות
יש לגבש את חבילת ההתאמות הפיסקליות בהתאם לשלושה עקרונות יסוד:
מיסים עדיפים מקיצוצים – בזמן משבר כלכלי, הפגיעה הנוספת שתיגרם כתוצאה מקיצוץ בהוצאות היא חמורה יותר מזו שתיגרם מהטלת מיסים.
אסור לפגוע בשירותים האזרחיים – שירותים אלו נחשפו בחולשתם ב-7 באוקטובר ועומדים בפני קריסה. בשעה זו, יותר מאי פעם, הם זקוקים להגדלת תקציב ובטח לא לקיצוץ.
לא כל מס הוא מס טוב - מערכת המיסוי בישראל היא גם ככה רגרסיבית. העלאת המיסוי הרגרסיבי תפגע קשות בשכבות המוחלשות ותעמיק את אי-השוויון הגבוה גם כך. לעומת זאת, מיסים ישירים, שיתוכננו נכון, יכולים להגביר את הפרוגרסיביות של המערכת, לתקן כשלי שוק ולצמצם את אי-השוויון.
ב. חלופת המיסוי של פורום ארלוזורוב
החלופה מתמקדת במיסוי השכבות הגבוהות ובעיקר של המאונים העליונים. יישומה יגדיל את הכנסות המדינה ממסים בכ-2% תוצר (כ-36.6 מיליארד ש"ח) בהערכה שמרנית עם אפשרות להרחבות נוספת בשנים הבאות.
החלופה כוללת את הצעדים הבאים:
מס עיזבון (4 מיליארד) – מיסוי עיזבונות הגבוהים מ-10 מיליון ש"ח. מס זה יצמצם את אי-השוויון בעושר בישראל, שהוא מהגבוהים מבין המדינות המפותחות.
ביטול הפטור מתשלום ביטוח לאומי לבעלי הכנסות גבוהות (6 מיליארד) – ביטול הפטור מתשלום מס בריאות וביטוח לאומי לבעלי הכנסות הגבוהות מ-49 אלף שקל בחודש יגדיל את שיעורי המס השולי, יהפוך את מיסוי ההכנסות בישראל לפרוגרסיבי יותר ויחזק את יכולתו של המוסד לביטוח לאומי לענות על הצרכים הרב-שנתיים של אזרחי ישראל.
מיסוי הרווחים הכלואים (9 מיליארד) – לפי פרסומים בתקשורת, ממשלת ישראל מתכננת לתת פטור ממס בסך מיליארדים לעשירים ביותר. במקום הפטור ממס המתוכנן, אנו מציעים למסות את הרווחים הכלואים בהתאם להצעת רשות המיסים.
העלאה רוחבית של מס הכנסה ב-1% (6.6 מיליארד) – אנו מציעים העלאה של כלל שיעורי המס. בניגוד להעלאת המע"מ המוצעת או העלאת המדרגה התחתונה של מס הכנסה, העלאה של מס הכנסה באופן אחיד על פני כלל המדרגות היא ניטרלית מבחינה חלוקתית.
העלאת מס חברות (1.9 מיליארד) – שיעור מס החברות ירד משמעותית בעשורים האחרונים מה שהוביל לכך ששיעורי המיסוי על פרטים, גבוהים משיעורי המיסוי על חברות. במקביל, היוזמה לכינון מס חברות גלובלי פותחת פתח להעלות את שיעורי המס לא חשש מבריחת הון. אנו מציעים העלאה הדרגתית של המס (בשלוש פעימות), כך שבהבשלה מלאה המס יגיע ל-28% (שיעור מס שיביא את המס המשולב – מס חברות ודיבידנדים, לגובה ממוצע מדינות ה-OECD), וייצר הכנסות נוספות בגובה של כ-5.8 מיליארד ש"ח בשנה.
ביטול הפטור ממס הכנסה על שכירות למגורים (3.6 מיליארד) – שיעורי מס ההכנסה על הכנסה משכירות נמוכים משמעותית מכל סוג הכנסה אחר. בעלי דירה המשכירים עד לסכום של 5,654 פטורים ממס הכנסה לחלוטין, ומעל לסכום זה חייבים במס בשיעור של 10% בלבד. פטור זה מייצר אי-שוויון בין בעלי נכסים לבין אלו שאין בבעלותם דירה.
מס רכוש על נכסי דיור (5.5 מיליארד) – בהתאם להמלצות ה-OECD אנו מציעים להחליף באופן הדרגתי את מערכת הארנונה במערכת שוויונית יותר המבוססת על ערך הדירות. בשלב הראשון, המס יהיה 0.1% מערך הדירה באופן שנתי. אם נאמץ את שיעור המיסוי הממוצע המדינות אירופה (0.5%), ההכנסה הנוספת מהמערכת הזו תהיה בהבשלה מלאה 13.5 מיליארד.
ג. השגות על קביעותיו של שר האוצר בהצגת תכנית המשרד לתקציב 2025 מיום 3.9.2024
האמנם "מדיניות כלכלית אזרחית מרחיבה"?
המדיניות המרחיבה בה נוקטת הממשלה מתחילת המלחמה ואשר לגביה הצהיר השר כי תימשך עד ל"ניצחון המוחלט", נוגעת לשלוש מטרות בלבד: צרכים ביטחוניים, פגיעות ברכוש ובתשתיות והוצאות אזרחיות כתוצאה מנזקים ישירים של המלחמה (עלויות לאוכלוסיות מפונות ולטיפול במצבי קיצון באזורי העימות).
זו מדיניות מרחיבה זמנית – עם סיום המלחמה היא תיעלם כלעומת שבאה.
לעומת זאת, מדיניות כלכלית אזרחית מרחיבה אמיתית היא כזו שמגדילה את בסיס התקציב של השירותים האזרחיים באופן מתמשך – חינוך, בריאות, דיור, תעסוקה וכיו"ב. מדיניות זו לא ננקטה שנים רבות, נהפוך הוא – המדיניות שננקטה משנת 2003 הובילה לפער של 171 מליארד ש"ח בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD ושחיקה מתמשכת וקבועה בהוצאות האזרחיות בישראל.
לכן, בפועל תכניתו של שר האוצר וצוות משרדו היא המשך המדיניות שננקטה לפני ה-7 באוקטובר: מדיניות ניאו-ליברלית שמקצצת בהוצאות האזרחיות באופן עקבי ומתמשך כחלק מתפיסת עולם שדוגלת בהקטנת השירותים לאזרחים ובאחריות המדינה להספקתם.
קיצוצים בפועל בלי לקרוא להם קיצוצים:
תכנית האוצר לתקציב 2025 אינה כוללת שום תוספות לשיקום השירותים האזרחיים בתקופה בה מעורבות המדינה והשקעות ציבוריות נדרשות יותר מתמיד.
הצרכים האזרחיים בכל תחומי החיים – בעקבות הגידול באוכלוסייה, עליות המחירים, שחיקת השכר והשלכות המלחמה על כלל תחומי החיים האזרחיים – מצריכים מהמדינה לבצע השקעות ציבוריות מאסיביות בשיקום האוכלוסייה ובתמיכה בה. השקעות אלו הכרחיות גם כדי למנוע את התרחבות הפערים בין אלו שביכולתם לסייע לעצמם ואלו שידם אינה משגת.
גם מנקודת מבט תועלתנית בלבד, מדיניות זו חסרת כל הגיון: קיצוצים תקציביים או מדיניות של אי-השקעה, בפרט בזמן משבר, פוגעים בתוצר המקומי יותר מאשר העלאות מיסים. זאת היות שהם מובילים לירידה חדה בצריכה, מאטים את הפעילות הכלכלית בטווח הקצר ומובילים לפגיעה קשה בהון האנושי ובפריון העבודה בטווח הבינוני והארוך.
מיסים בלי לקרוא להם מיסים:
הקפאת הקצבאות, הקפאת שכר המינימום, הקפאת מדרגות מס הכנסה, הקפאת השכר במגזר הציבורי, העלאה נוספת של המע"מ וביטול מדרגת המס התחתונה של 10% - הם רובם ככולם העברה של כספים מהאזרח למדינה. קיצוץ בקצבאות או הקפאת העדכון שלהן הם צעדי מיסוי לכל דבר ועניין.
מי שלא קורא להם כך מסתיר את האמת – מיסים אלה יפגעו בחלשים ביותר בחברה – אלו שמלכתחילה תלויים יותר מאחרים בקצבאות או משתכרים שכר נמוך יותר.
אין זה מקרי כי הם מוצגים בתכנית האוצר כ"הקפאות" ולא כפי שהם בפועל – הטלת מס – משום שאם היו מציגים את הדברים כפי שהם במציאות היה האוצר צריך להתמודד עם ההתנגדות אליהם מצד מי שייפגעו ממיסים אלו, ויצטרך להסביר מדוע אינו מטיל מיסים חדשים על בעלי ההכנסות הגבוהות.
כולנו נישא בנטל באופן שווה?
לא! עשירוני הביניים והעשירונים התחתונים יישאו במרבית הנטל.
לשם כך נסביר מושגי יסוד. את סוגי המס שמדינות מטילות ניתן לחלק לשתי קטגוריות: מיסוי ישיר ומיסוי עקיף. מס ישיר הוא ברובו פרוגרסיבי ומצמצם אי-שוויון, כלומר אחוז המס המשולם עולה ככל שההכנסה גבוהה יותר (לדוגמא: מס הכנסה). לעומתו, מס עקיף הוא מס רגרסיבי ומעמיק אי-שוויון מכיוון שכלל האוכלוסייה משלמת את אותו הסכום כמס, בלי קשר לרמת ההכנסה. כלומר, אחוז המס שמשלמים בעלי הכנסה נמוכה מתוך שכרם הוא גבוה יותר מאחוז המס שישלמו בעלי הכנסות גבוהות מתוך שכרם (לדוגמא: מע"מ).
לכן וכעקרון, ככל שהמדינה נדרשת להעלות מיסים, עליה להתבסס על העלאת מיסים ישירים ולתכנן אותם כך שיחזקו את הפרוגרסיביות של מערכת המס ויצמצמו את רמות אי-השוויון הגבוהות בישראל. הדבר נכון ביתר שאת בישראל, בה מערכת המיסים היא רגרסיבית מאוד כבר היום: המיסים העקיפים מהווים חלק גבוה מסך הכנסות הממשלה ממיסים והמיסים הישירים כשלעצמם הם פחות פרוגרסיביים בהשוואה למדינות ה-OECD.
אך בעוד שתכנית האוצר מדברת על נשיאה שווה בנטל, בפועל היא מוסיפה חטא על פשע ותהפוך את מערכת המס בישראל לעוד יותר רגרסיבית: הקפאת הקצבאות ושכר המינימום, העלאת המע"מ וביטול מדרגת המס התחתונה הן רפורמות רגרסיביות מאוד הפוגעות במוחלשים ביותר ובמעמד הביניים. כשמוסיפים להן את האינפלציה, את יוקר המחייה הגבוה ואת רמות השכר הנמוכות, מדובר בצעדי מיסוי שיטילו את עיקר נטל מימון המלחמה על עשירוני הביניים ועשירוני ההכנסות הנמוכות.
תכנית האוצר להקפיא את השכר במגזר הציבורי חמורה לא פחות, היות שתפגע עוד יותר ביכולת של המגזר הציבורי לגייס עובדים איכותיים ובכך תפגע עוד יותר בשירותים שיינתנו לציבור, שירותים שכבר היום נמצאים במצב אי-ספיקה בשל תת-תקצוב מתמשך.
יש לציין, כי צעד המיסוי היחיד שהוצג, אשר על פניו אינו נראה כי יפגע בפרוגרסיביות מערכת המס הקיימת, הוא הקפאת מדרגות מס ההכנסה. עם זאת יש לזכור, כי צעד זה יכול לשמש רק לטווח הקצר (שאחרת ייווצר עיוות במדרגות מס ההכנסה) ולכן אינו משפר את פרוגרסיביות מערכת המס בטווח הארוך ומשאירה כפי שהיא – רגרסיבית מאוד ומוטה לטובת עשירוני ההכנסה הגבוהים.
האינפלציה מקומית וזמנית? אין כאן התפרצות של אינפלציה?
כנראה שעבור העשירונים הגבוהים, עליות המחירים לא שינו את מצבם באופן משמעותי. השכר שלהם עלה יותר מעליות המחירים ומהר יותר.
אבל, רוב האוכלוסייה לא נהנתה מהעלייה בשכר הממוצע בשנה האחרונה וגם אם כן – הוא לא הדביק את קצב עליות המחירים. אלו האנשים שתלויים יותר בקצבאות, במדרגות המס הנמוכות, במע"מ ובמחירי מוצרי היסוד שאינם מפוקחים שמחיריהם של חלקם עלו בצורה חדה ובשיעורים ניכרים.
לכן, בכיס של רוב הציבור מורגשת אינפלציה משמעותית והשכר של רובנו נשחק בקצב גבוה.
הגרעון יעמוד בסוף השנה כמתוכנן על 6.6% והמלחמה בדרך להסתיים?
כפי שהצגנו בפני ועדת הכספים לאורך השנה החולפת, ההנחות הכלכליות בבסיס התקציב, תחזיות הצמיחה ויעד הגרעון, אינם יכולים להיאמר בעלמא. אנו שבים וקוראים לדרוש מוועדת הכספים לקיים בהקדם האפשרי דיונים פתוחים בהם יידרש משרד האוצר להציג בהרחבה ולנמק את ההנחות המהותיות המשמשות אותו בבניית תקציב המדינה. חשיבותו של דיון זה בימים אלו היא קריטית, היות והמדיניות הכלכלית שתיקבע על בסיס נתונים והנחות אלו יקבעו כיצד מדינת ישראל תתמודד עם המשך הלחימה ומלאכת השיקום הארוכה הצפויה לה.
עו"ד בועז גור
מנהל המחלקה הציבורית
פורום ארלוזורוב
Comments