מבט ארלוזורוב על שוק העבודה - אוגוסט 2022

עידו לן ויוני בן בשט

להורדת המסמך

עיקרי הממצאים:

1. אחרי עשור של עלייה בשכר, המגמה התהפכה בחלק ניכר מהענפים: החל מסיום הסגר האחרון, וכבר למעלה משנה, השכר הריאלי נמצא במגמת ירידה עקבית בקבוצות הענפים המתאפיינות בשכר בינוני-נמוך. זאת אחרי כמעט עשור של עליית שכר, שאפיינה את כלל ענפי המשק.

2. לעומת היפוך מגמה זה, בענפים שמתאפיינים בשכר גבוה מגמת העלייה נמשכה ואף התחזקה מעבר למגמה ארוכת השנים. התחזקות זו מובלת על ידי שישה ענפים מרכזיים בהם שכר ממוצע של 23,629 ש״ח ו-371 אלף משרות.

3. התאוששות חלקית בתעסוקה: בחצי השנה האחרונה נראה כי מספר המשרות בשוק העבודה התייצב על שיווי משקל חדש, הנמוך מהמגמה ארוכת השנים. בעוד שמספר המשרות בענפים המאופיינים בשכר-גבוה נמוך מהמגמה ב-1.3%, בשאר ענפי המשק המחסור נע בין 2.6% ל-3.9% פחות משרות, ביחס למגמה ארוכת השנים.

4. נמשכים הסימנים לשינוי מבני בשוק העבודה: אף על פי ששיעור האבטלה הכללי במשק ירד, ישנו עדיין פער מתמשך בכמות המשרות. בחודש מאי 2022 נרשם חוסר של כ-89,000 משרות לעומת תחזית המגמה טרום הקורונה. ייתכן ופער מתמשך זה מעיד על שינוי מבני משמעותי בשוק העבודה.

1. אחרי עשור של עלייה בשכר – המגמה התהפכה בחלק ניכר הענפים

ניתוח של השכר הממוצע בענפים מראה, כי השכר בקבוצת הענפים המאופיינים בשכר גבוה (שכר ממוצע של מעל 13,000 ₪, צבע ירוק באיור) המשיך לצמוח לאחר המשבר ועקף את השכר החזוי לפי מגמת הגידול טרום הקורונה. לעומת זאת, בענפים ברבעון השכר הנמוך (צבע אדום) אנחנו עדים לירידה בשכר הממוצע בהשוואה לתחזית המגמה. למעשה, במבט על כלל רבעוני הענפים (נספח 4), כבר למעלה משנה, השכר הריאלי נמצא במגמת ירידה עקבית בקבוצות הענפים בהם השכר הממוצע נמוך מ-13,000 ש״ח.

חשוב להזכיר שתי נקודות, שמחדדות את החשיבות בניתוח שמתמקד בענפים. ראשית, ישנה שונות במגמות של הענפים השונים שמרכיבים כל רבעון. שנית, סביר ששונות זו מוסברת בחלקה על ידי שינוי בהיקפי משרות של העובדים. כך לדוגמה, אם עובדים רבים עוברים להעסקה במשרות חלקיות, אך כל אחד מהם שומר על משרה מלאה בסך הכל (משרה מלאה שמורכבת מכמה משרות חלקיות), הרי שהשכר הממוצע של כל עובד לא ירד, וזאת בניגוד לשכר הממוצע למשרה בענף שירד. נתוני הביטוח הלאומי עליהם אנו מתבססים אינם מאפשרים להבחין במגמות אלה, אך אנו מעריכים כי ההשפעה האפשרית של שינויים כאלה על המגמה הממוצעת ברבעון הענפים היא משנית.

במבט ממוקד על הענפים בהם השכר הממוצע מעל 13,000 ש״ח, ניתן לראות כי מגמת עליית השכר המאפיינת אותם מובלת כולה על ידי שישה ענפים מרכזיים (שלושה ענפי הייטק, שני ענפי תעשייה וענף שירותים אחד[1]). ענפים אלו מספקים כ-10% מכלל המשרות במשק (371 אלף), והשכר הממוצע בהם עומד על 23,629 ש״ח. בשאר הענפים ברבעון שכר זה המגמות מעורבות, כשקיימים ענפים שהתפתחו בהתאם למגמה טרום הקורונה ואחרים שנמצאים מתחת למגמה.

[1] ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי (26), ייצור מכונות וציוד לנמ״א (28), ייצור כלי תחבורה והובלה (29-30), תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים (62), שירותי מידע (63), שירותי משרדים ראשיים ושירותי ייעוץ ניהולי (70).

2. הפערים בשכר ובתעסוקה נותרו גבוהים גם בחודש מאי

ברבעון השכר השלישי (שכר ממוצע מ-9,500 ₪ ועד 13,500 ₪) השכר הממוצע (צבע אדום) ירד בכ-3.3%, בעוד שבשני רבעוני השכר הנמוכים היציאה מהמשבר מתאפיינת בירידה משמעותית עוד יותר בשכר הממוצע לעומת המגמה טרום הקורונה: ירידה של כ-5.4% ברבעון השכר השני ובכ-10% ברבעון השכר התחתון. נתונים אלה מצביעים למעשה על כך שפערי השכר בין הענפים גדלו, וזאת בניגוד למגמת צמצום הפערים בעשור שקדם למשבר הקורונה.

גם במספר המשרות (צבע תכלת) נמצאו פערים משמעותיים בין הענפים. בעוד שענפים המאופיינים בשכר גבוה קרובים מאד למגמה טרום הקורונה (ירידה של כ-1.3% במספר משרות השכיר), שאר רבעוני השכר חווים ירידה משמעותית במספר המשרות: ברבעון השכר התחתון וברבעון השכר השלישי מספר המשרות ירד בכ-2.6%, בעוד שברמת השכר הבינונית מספר המשרות ירד בכ-3.9% (להרחבה ראו איור 5).

עדיין חסרות בין 66,000 ל-89,000 משרות לעומת המגמה טרום הקורונה

על פי מדד משרות השכיר המדווחות לביטוח לאומי עדיין חסרות במשק כ-89,000 משרות שכיר (המהוות 2.2% מסך המשרות במשק), ביחס למגמת הגידול טרום-הקורונה. תמונה דומה עולה גם מנתוני סקר משרות פנויות של הלמ״ס, שמצביע על מחסור של כ-66,000 משרות ביחס למגמה. כלומר, נתוני שוק העבודה העדכניים ביותר, המתייחסים לחודש מאי 2022, עדיין מצביעים על פער משמעותי בין מדדי התעסוקה העיקריים: משרות שכיר, משרות מאוישות ומספר המועסקים.

נתונים אלה מצביעים על כך שההתאוששות ממשבר הקורונה כפי שהיא מתבטאת בנתוני התעסוקה הרשמיים, אינה מייצגת בהכרח את המצב בשטח. אמנם שיעור המועסקים חזר למגמת טרום-הקורונה ושיעור האבטלה ממשיך להיות נמוך, אולם מספר משרות השכיר ומספר המשרות הפנויות מצויים בפער משמעותי מהמגמה שלהם. פער מתמשך זה, עליו אנו מצביעים בחודשים האחרונים, מגביר את החשש לכך שאנו עדים לשינוי מבני משמעותי בשוק העבודה, ועל הממשלה לבחון ביסודיות את השלכותיו ולטפל בו באחריות (להרחבה ראו איור 6).